לאמי ז"ל היו שני מצבים: on וoff.
במצב on היא הייתה סופר עסוקה, יעילה, מתקתקת, מציעה את עזרתה לכל מי שמבקש (וגם לאלו שלא). עם השנים התחילו לקרוא לה מלאכית, למד ווניקית, צדיקה וכאלה.. 😇
במצב off היא היתה מתכרבלת בשמיכה. נושמת לרווחה בתוך מצעים ירקרקים, לצידה האחד שידה עם פרחים ושוקולדים ולצידה השני עמוד אינפוזיה.
היא הכירה מיטות רבות בכל בתי החולים בירושלים, אך העדיפה תמיד ריטריט ב 'בית המלון' הדסה עין כרם. שם גם למדה בצעירותה ועבדה כאחות רוב חייה.
כשהייתי ילדה, ליוויתי אותה לא פעם לבדיקות. זהיתי שמחה משונה בעיניה כשהרופא איבחן דלקת ריאות, ופסק שיש צורך באישפוז.
היום אני יודעת שהיא אמנם היתה אשה מקסימה ועדינת נפש, אבל מי שניהל אותה היה הקוף שלה. הוא זה שראה את החיים כמשחק טטריס אימתני. משחק שבו כל הזמן נופלות משימות מהשמיים: להציל תינוק בפגיה, ללכת לאסיפת הורים אצל הגדול, להוציא את הקטן בזמן מהגן, לקחת את הוריה לבדיקות..
כל משימה היתה כמו קוביית טטריס שאסור שתיפול לקרקע ותערם. זה היה מלחיץ מדי את הקוף שלה.
הקוף שלה נהג לומר לה: "לא סתם קראו לך גאולה. יש לך משימה. להציל את העולם. ולכן, אסור לך לנוח."
ככה היא התרוצצה בין הקוביות וכשלא עלה בידיה, וערימת המשימות הלכה וגבהה, היא הייתה חוטפת איזו מחלה.
את האישור מהדוקטור היא הייתה מראה לקוף שתמיד התרשם מרופאים, (פרופסורים הוא בכלל העריץ..) והניח לה ממשימותיה, עד שתחלים. כך אמא היתה אוספת כוחות, לסבב הבא של משחק החיים.
תשאלו איך הבנתי את זה?
אענה לכם.
גם הקוף שלי למד ממנה, שהחיים הם משחק טטריס.
למזלי נעשיתי מודעת אליו בגיל יחסית צעיר, והתחלתי לאט לאט לאלף אותו.
אממה, גם קוף מאולף יחסית, יודע להציק.
בחודשים האחרונים אני והקוף בישורת האחרונה של האילוף. המון אבני טטריס נופלות סביבי.
כל פעם יש בום במקום אחר 💥
אני שומעת אותו נלחץ וצועק עלי: תעשי משהו!! תראי מה קורה סביבך! צריך ללכת לסופר. לפרנס, לקפל כביסה, לכתוב ספר!! גוועלד 🙈
ואני במקום להצדיע ולסור למרותו כמו פעם, נותנת לאבנים להיערם. עושה בקצב שלי מה שמתאים לי ורואה שפתאום יש אחרים שנכנסים למשחק ומנמיכים בחזרה את הערימה.
ויש אבנים בערימה שבכלל לא ברור מה יהיה איתן.. 🤷🏼♀️ ועדיין.. אפשר לנשום.
יש לי ולקוף דין ודברים..
לא קל לאלף אותו..
אבל איפשהו בתוכי, אני מרגישה את אמא שלי נותנת לי וואחד גב ואהבה, ומאשרת לי, שזו הדרך האמיתית לגאולה.. 😉
